מולוקן נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

החלטה

לפני בקשת הנתבעת (להלן:"המבקשת") להתיר לה להביא ראיות לסתור, בהתאם להוראת סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן:"הפלת"ד"), את קביעת הועדה הרפואית של המל"ל אשר קבעה למשיב (להלן:"התובע") דרגת נכות.

המשיב נפגע בתאונת דרכים ביום 24.01.2011 (להלן:"התאונה"). התאונה היוותה תאונת עבודה והמשיב פנה למוסד לביטוח לאומי שיקבע דרגת נכותו.

הועדה הרפואית אשר התכנסה ביום 15.04.2012 קבעה כי דרגת נכותו של התובע הינה בשיעור של 10% וזאת בשל הפרעות בברך שמאל בהתאם לתקנה 48(2)ז'.

המבקשת, עותרת להתיר לה להביא ראיות לסתור וזאת מן הטעם כי התיעוד הרפואי מעברו של התובע לא הונח לעיון הועדה הרפואית אשר דנה בעניינו, וכפועל יוצא לא התייחסה הועדה לעברו הרפואי המשמעותי. קרי, לו בפני ועדת המל"ל היה עומד החומר הרפואי שצורף לבקשה דנן, קביעה של הועדה הייתה שונה.

זאת ועוד, עיון בטופס בל/200 (נספח 2 לבקשה) שהוגש על ידי התובע – טופס תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה מעלה כי לכשנשאל התובע אם סבל בעבר ממגבלות או כאבים דומים לאלה שציין בטבלה השיב התובע בשלילה. אולם, לטענת ב"כ המבקשת, בניגוד לאמור בפרוטוקול הועדה לערערים, אין המדובר ברישום ראשון, אלא ברישום חוזר לאחר תלונות בדבר ליקוי דומה.

המשיב בתגובתו, מתנגד לבקשה שכן לשיטתו, אין המדובר במקרה חריג או טעם מיוחד המצדיקים הבאת ראיות לסתור. בתשובתו מפנה המשיב לפרוטוקול הועדה רפואית של המל"ל מיום 15.04.12, בו נרשם כי המסמכים שהיו מונחים לפני הועדה, בנוסף למסמכים נוספים, היו כרטיס קופת חולים של התובע, פיענוח צילום רנטגן עובר לתאונה ובדיקת MRI, שבוצעה לתובע לאחר התאונה.

לפיכך, לשיטת המשיב, אין עסקינן בטעמים מיוחדים המאפשרים הבאת ראיות לסתור ועל כן דין הבקשה להידחות.

לטענת המבקשת, היעדרם של כל המסמכים הרלוונטיים משולחן ועדת המל"ל מהווים טעם מיוחד, המאפשר הבאת ראיות לסתור לפי סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד הקובע:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת הדרכים לפני שמיעת הראיות בתביעה על פי חוק זה, תחייב קביעה זו גם לצורך התביעה על פי חוק זה. ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

בבר"ע 634/85 עודה נ' "רותם" חברה לביטוח בע"מ ובבר"ע 721/85 "סלע" חברה לביטוח בע"מ נ' פתייה נקבע על ידי בית המשפט העליון כי יינתן היתר להבאת ראיות לסתור רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן. בית המשפט אף הצביע על שני סוגי טעמים, העשויים להצדיק מתן היתר כזה: א) טעמים משפטים, כגון כאשר ההליך בו נקבע הנכות שעל פי דין אחר, היה נגוע בפגם מהותי; ב) טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים.

בע"א 5779/90 "הפניקס הישראלי" חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, התייחס בית המשפט העליון לשיקולים במתן היתר וכך נקבע: "על פי נוסח הסיפא לסעיף 6ב לחוק, יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו. נוסח זה מצביע על כך , שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד... מקרה אחר הוא, כשלפני הועדה הרפואית לא היו עובדות רלוואנטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה."

המלומד ריבלין מדגים בספרו תאונת הדרכים, תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים, מהדורה רביעית בעמודים 776-777 מקרים חריגים, בהם התיר בית המשפט הבאת ראיות לסתור. ואלו המקרים: "מקרה בו לא היו לפני הוועדה הרפואית שקבעה את דרגת הנכות עובדות רלוונטיות חשובות הנוגעות למצבו של הנפגע, קודם לתאונה, או לאחריה, ואשר היו עשויות לשנות את התוצאה. מקרה נוסף שהודגם בפסיקה הינו; כאשר דרגת הנכות הרפואית שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית מתייחסת, במקובץ, לתאונת הדרכים ולגורם נוסף, ומקום בו שיעור תרומת כל אחד מן הגורמים האלה לפגיעה לא נקבע על ידי הגוף הפועל על פי דין. לעניין זה ראו רע"א 5608/90 "קורנהיל" חברה לביטוח בע"מ נק שמעון מזרחי.

בענייננו, עיון בפרוטוקול הועדה מיום 15/04/12 מלמד כי בפני הועדה היו מונחים כרטיס קופת חולים של התובע, פענוח צילום רנטגן עובר לתאונה ובדיקת MRI שבוצעה לתובע לאחר התאונה. כלומר, בפני הועדה לא עמד תיקו הרפואי של המשיב משירותו הצבאי.

כמו כן, בפרק סיכום ומסקנות של פרוטוקול הועדה נרשם: "הועדה מציינת שטרם התאונה אין רישומים בתיק הרפואי על הפרעות בברך שמאל, רישום ראשון בתיק הרפואי על כאבים בברך שמאל מ-6/2/11".

אף המשיב עצמו בטופס בל/200 (נספח 2 לבקשה) שהוגש על ידו לצורך תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה מעלה כי לכשנשאל אם סבל בעבר ממגבלות או כאבים דומים לאלה שציין בטבלה השיב בשלילה.

אולם, עיון בנספחים לבקשה, הלקוחים מתיקו הרפואי הצבאי של המשיב, מלמד כי בניגוד לאמור בפרוטוקול הועדה ובניגוד להצהרתו של התובע אין המדובר ברישום ראשון, אלא ברישום חוזר לאחר תלונות בדבר ליקוי דומה.

ראו לעניין זה מסמך ביקור במרפאה צבאית מיום 19/03/07 שם נרשם בעמודת אנמנזת רופא: "החייל מתלונן על כאבי ברכיים מזה כשנה וחצי. בחודש האחרון כאבי הברכיים החריפו. לפני כשלושה חודשים קיבל פטור מנעלי צבא וטוען על שיפור בתקופה זו..."

כן ראו מסמך ביקור במרפאה צבאית מיום 19/12/06 שם נרשם בעמודת אנמנזת רופא: "החייל מתלונן על כאבי ברך שמאל 3 שנים. רץ בעבר בתחרויות."

כן ראו מסמך ביקור במרפאה צבאית מיום 16/03/04 שם נרשם בעמודת אנמנזת רופא: "מתלונן על כאבים ברגל שמאל, לפני מספר שנים נפל על ברך שמאל ללא שברים בצילום. מאז סובל מכאבים בברך, ללא מעקב רפואי, ללא טיפול רפואי."